עד היום לא ברורות הסיבות להפרעות הקשב וריכוז וההיפראקטיביות
מחקרים שונים מצביעים על שינויים פיזיולוגיים:
קולטנים פגומים לדופמין במוח
נפח ושטח פנים קטנים יותר של ההמיספרה הימנית ושל האונות הקדמיות. באזור זה נמצא מרכז הבקרה האחראי לעיכוב והשהיה בתגובה
המטבוליזם של גלוקוז באזור מסוים של האונה המצחית במוח הינו איטי יותר. המטבוליזם האיטי הזה מביא לתת פעילות באותם אזורים של המוח שקשורים לקשב ולשליטה מוטורית.
מחקרים המצביעים על שינויים גנטיים:
25% מהילדים המאובחנים כ- TDAH הם בנים להורים שסבלו מתופעות אלה
במחקר על תאומים זהים נמצאה שכיחות של 90%
החוקרים מניחים כי קיים מנגנון גנטי סמוי האחראי להיפראקטיביות